זום מודיעין בע"מ ואח' נ' מלכה ואח'

פסק דין

התובעת השכירה לנתבע חלק מאולם תצוגה שיועד לתצוגת מוצרים הקשורים לענף הבנייה. בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות, אשר כתוצאה מהן הגישו תביעות הדדיות האחד כנגד רעהו.

כללי:

בעלי הדין:

1.התובעת הינה חברה לשיווק ופרסום.

2.הנתבע הינו בעל עסק למכירת פרקטים, שטיחים וטפטים.

חוזה השכירות:

3.התובעת שכרה מאת חברת טורקיז מרכז דיור מודיעין בע"מ אולם תצוגה בשד' החשמונאים 15 במודיעין (להלן- "האולם"). לתובעת ניתנה הזכות להשכיר באולם שטחים בשכירות משנה לגורמים המוכרים שירותים או מוצרים לענף הבנייה.

4.ביום 17.10.07 שכר הנתבע מאת התובעת חלק מהאולם בשטח 22 מ"ר ברוטו (להלן- "המושכר") לצורך הצגת מרכולתו ומכירתם ללקוחות שיגיעו לאולם. בחוזה השכירות (להלן-"החוזה") נקבעו, בין היתר, ההוראות כדלקמן:

תקופת השכירות הינה ל- 12 חודש שתחילתם ביום 1.10.07 (משמע מכך שיחסי השכירות בין הצדדים החלו לפני כריתת חוזה השכירות);

ניתנה אופציה לנתבע להאריך את תקופת השכירות ב-12 חודשים נוספים, ובלבד שיתן על כך הודעה בכתב לתובעת לפחות 60 יום לפני תום השכירות (להלן- "תקופת האופציה");

בשנת השכירות הראשונה יהיו דמי השכירות בסך 910 דולר ארה"ב ובתקופת האופציה יהיו דמי השכירות בסך 1,000 דולר. דמי השכירות כוללים ארנונה, דמי אחזקה ודמי ניהול חודשיים בגין אחזקתם של השטחים הציבוריים במתחם. מועד התשלום של דמי השכירות הוא בתחילת כל חודש;

בכל חודש בתקופת השכירות הראשונה ישלם הנתבע לתובעת 1,000 ₪ + מע"מ עבור השתתפות בפרסום האולם;

להקלת הגבייה ימסור הנתבע לתובעת 12 שיקים, וההתחשבנות ביניהם בגין ההפרשים בין הסכום ששולם לבין שער הדולר היציג תתבצע בכל חידוש חוזה;

אם השוכר לא יפנה את המושכר בתום תקופת השכירות, יהא זכאי המשכיר לפיצויים קבועים ומוסכמים מראש בסך של 2,500 דולר בתוספת מע"מ בגין כל חודש איחור במסירת החזקה במושכר (וסכום יחסי בגין כל חלק מחודש), וזאת מבלי לפגוע בזכות המשכיר לסעדים אחרים לפי כל דין (סע' 31 לחוזה השכירות).

5.הנתבע מימש את האופציה.

תביעת התובעת:

6.לטענת התובעת, על הנתבע לשלם לה את הסך 147,426 ₪, נכון ליום הגשת התביעה, מהסיבות כדלקמן:

על הנתבע היה לפנות המושכר עד ליום 1.10.09. משלא פינה הנתבע את המושכר, הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה לפינוי בתא"ח 15695-12-09. ביום 4.3.10 ניתן פסק-דין בתביעת הפינוי, אשר חייב את הנתבע לפנות את המושכר. בפועל פינה הנתבע את המושכר ביום 8.4.10, בהתאם לאמור לפסק הדין, באיחור של שישה חודשים ושמונה ימים ממועד הפינוי המקורי. בהתאם לסעיף 31 לחוזה על הנתבע לשלם לתובעת פיצוי מוסכם בגין האיחור בהשבת המושכר בסך 15,666 דולר ארה"ב (להלן-"דולר") ששוויים בעת הגשת התביעה היה 65,421 ₪;

הנתבע לא שילם דמי שכירות בגין החודש האחרון בסך 5,126 ₪;